כך משפיעה הריבית על הפרסום והתוצאות בעסק שלכם!

חלק ב' | התארגנות העסק הקטן לתקופה של מיתון

אנחנו תמיד אומרים ללקוחותינו שיש להפוך את המיתון לתקופה הטובה ביותר שלנו- וזה לא סלוגן.

אחרי המאמר הראשון (לינק) אנחנו מבינים שאת הרבעונים הקרובים של 2023 ותחילת 2024 יהיה אפשר לסכם כמאתגרים ומטלטלים.

אך ללא ספק, עסקים שיצליחו לעבור אותם בהצלחה, יהיו הרבה יותר חזקים ומוכנים לצמיחה שתגיע כבר באמצע שנת 2024 על פי הציפיות. 

אנחנו בסיילוגרף, מבצעים התאמות כבר מתחילת השנה עם כל השותפים והלקוחות שלנו. האמת, זה בדיוק מה שעושים גם בחברות הגדולות והציבוריות. בעלי עסקים קטנים חייבים לפעול ולהבין כמה חשיבות היישום בעסק הקטן היא קריטית.

כמה דגשים מרכזיים

שאותם אנו מיישמים להכנת העסק למיתון או ירידה משמעותית במכירות:

1. הבנת עלות ומקור התנועה:

כמעט כל עסק קטן בישראל פועל בגזרה השיווקית באיזושהי מידה. הוצאות על פרסום / שיווק מתחלקות לשתי הוצאות עיקריות.

האחת, תשלום ישיר המיועד לפלטפורמות הפרסום כגון: מטא וגוגל (הוצאות מדיה)

השניה, משכורת ישירה או תשלום לספק באאוטסורסינג (במיקור חוץ, העסקה שאינה במודל הסכם עובד מעביד אלא על ידי חשבונית) שינהל, יתפקד וירכז את ביצועי הקמפיין (הוצאות כוח אדם). 

יש מגוון של פלטפורמות ולכן גם מגוון של אנשי מקצוע. 

השלב הראשון בלהבין את עלות ומקור התנועה הוא הכרחי ומשמעותי ביותר כאשר אנו מכינים את העסק למיתון או ירידה משמעותית במכירות. 

המשימה שלנו היא לזקק, באופן כמעט מוחלט, את ההבנה שלנו בתחום עלות ומקור התנועה במתחמי הקניות שלנו (בדיגיטל ובנקודות המכירה פיזיות – רצפות המכר):

א.כמה תנועה אנחנו מקבלים לחנות הפיזית ו/או לחנות הדיגיטלית ישירות מפעילות הקמפיינים?

ב. כמה מהתנועה הזו באמת קונה לנו?

ג. כמה לקוחות נוספו או רכשו מתוך התנועה (אם מדובר במוצרים) או משאירה לידים (אם מדובר בשירותים)?

ההבנה הזו היא קריטית. לדוגמא, כדי שמנכ"ל בחברה גדולה יסכים להקצות שקל אחד קטן על שיווק, הוא חייב לדעת את התשובות ל-3 השאלות הללו באופן מדויק ואם הוא לא מבין את זה באופן מדויק, הוא ידאג לזקק זאת ועד אז, הוא לא יוצא שקל אחד על פרסום.

תדאגו שגם בעסק שלכם זה יהיה ברור והפעילו לחץ על מי שמנהל לכם את התחום (הרי אם אתם מוציאים כסף על פרסום, יש מי שמרכז את זה – עליו האחריות לביצוע). 

אם בחרתם לבצע את הפרסום באופן עצמאי ולא הצלחתם לזקק את התשובה, שלמו לאיש מקצוע (לפי שעה), כדי לסגור את הפערים ולחבר לכם את הכלים האנליטיים, באופן מדויק, כדי שתוכלו לראות את התמונה השלמה ולענות על השאלות הקרטיות הללו. 

אם הפעילות מתבצעת על ידי פרילנסר (במיקור חוץ) בקשו ממנו לספק לכם את תשובות, להציג לכם את הנתונים בכל פרק זמן שתקבעו מראש, לדוגמא אחת לחודש, כדי שתוכלו לעבור יחד על הביצועים במטרה להבין היטב מהן התוצאות ואיך ניתן לשפר אותן מחודש לחודש או להפסיק את הפרסום. 

וכמובן, אם המצב הוא כזה שיש לכם עובד שכיר בתוך העסק, שזהו תפקידו, על כמה וכמה אתם חייבים לשלוט על הנתונים.

2. מדידת רווחיות הקמפיינים:

השלב הבא הוא למדוד את הרווחיות של כל קמפיין, לחזק את הטובים ולהסיר את החלשים, אלו שמביאים אותנו להפסד.

בתקופה הזו חייב להיות ניסיון אמיתי למנוע ניסויים חדשים והרפתקאות. העולם של החזר הוצאות פרסום ROAS -Return On Ad Spend הוא אכן מורכב, כמובן שיש מטרות לטווח ארוך כמו חשיפה ומטרות לטווח קצר כמו תגובתיות.

בכל מקרה, אתם חייבים להבין את החזר ההוצאה הכוללת ולקצץ את כל מה שלא תורם לרווחיות. חשוב לא לרוץ אחר כל מיני סיסמאות של אנשי פרסום בתקופה הזו המדברות על פתרונות קסם שיווקים. היזהרו מכל אלו ובחנו היטב כל השקעה. 

נסו להוריד את פוזיציית "השקעות בפרסום" בניסיון ליצירת מודעות למותג (זה לא הזמן להתלהב עכשיו מלייקים או צפיות באחד הפוסטים).

המטרה עכשיו היא לעודד תנועה ורכישות ל"החזר השקעה" כדי לדאוג באופן ישיר לנזילות, למכירות וגלגול המלאי. אם זה לא עובד, חשבו על צמצום הוצאות הפרסום (הכל כמובן בהתחשב שאתם מרגישים ירידה במכירות ובלחצים תזרימיים).

חשוב מאוד לזכור! תנועה לאתר או קליקים על מודעה זה יפה, אבל זה רק שלב אחד בדרך לרכישה. בדרך כלל מי שאחראי על הפרסום מציג לנו בהתלהבות את ביצועי הקמפיין בכמות הקליקים או התגובתיות, אבל בתקופה הקרובה אנחנו חייבים להבין את המשמעות של יצירת המכר בטווח הקצר, לצערנו אין ברירה אחרת וההמלצה שלנו לחתוך כל פעילות שלא תורמת לכך.

3. תנועה אורגנית בהעדר פרסום:

השלב הבא ניצול התנועה האורגנית בהיעדר פרסום.

פעמים רבות המפתח להחלפת "פרסום הפסדי" בהצלחה, הוא להכיר, להבין ולנצל את כוח התנועה האורגנית למתחם שלכם – הדיגיטלי והפיזי ("תנועת המותג" או "תנועת המונטין" כמו שאנו מכנים אותה בסיילוגרף). 

תנועה אורגנית נחשבת לכל תנועה לחנויות הפיזיות ו/או לחנות הדיגיטל, שלא הגיעה ישירות מקמפיין מסוים שרץ בזמן אמת. אלא כניסה של לקוחות קבועים, פריים לוקיישן והמלצה אורגנית של מנועי החיפוש.  

אנחנו מגלים, לרוב, כי התנועה האורגנית היא האיכותית ביותר וזאת שבזכותה העסק קיים. כאשר מבינים באופן ברור את החזר ההשקעה מהפרסום, ניתן לאבחן בוודאות האם ניתן לקצץ או להסיר את תקציבי הפרסום וליהנות מהתנועה האורגנית של המותג, אם יש כזו.

זה תמיד מדהים אותנו בסיילוגרף לראות כמה משקיעים עסקים בעיצוב ונראות החנות הפיזית (רצפת המכר) בניסיון לייצר "תנועה אורגנית – מהלכים" (אנשים שנכנסים למתחם הקניות הפיזי ברגל). אבל כאשר מדובר בחנות אינטרנטית, שהיא יחידת רווח והפסד לכל דבר ועניין, שתפקידה לבסס "תנועת גולשים" (למתחם הדיגיטלי), ברוב המקרים לא נבנתה אסטרטגיה לכך וגם לא תקצבו השקעות. רבים מהעסקים הקטנים נמצאים שנים באינטרנט ולא יצרו פעולות טקטיות והשקעה בקידום במנועי חיפוש  SEO Search engine optimization, דבר שמקדם למצב של נכס דיגיטלי אמיתי. 

אתם חייבים להבין את המספרים היטב לפני קבלת החלטות:

א. מהו שיעור ההצלחה של התנועה שמגיעה, שקונה או שמשאירה פרטים (כשמדובר בלידים) מתוך הקמפיינים?

ב. מהו שיעור ההצלחה של התנועה המגיעה בצורה אורגנית (הופעה במנוע חיפוש תחת מילת מפתח מסויימת, או קניה חוזרת של לקוחות קיימים, המלצות של לקוחות לחבריהם ועוד)?

כעת ברור לנו שקיצוץ בתקציב הפרסום יתרום להורדת סעיף הוצאות הפרסום והשיווק בדוחות הכספיים וברור שאם נצליח לייצב את הירידה במכר, נשפר באופן משמעותי את הרווחיות והתזרים.  לכן, כדאי להוריד הוצאות פרסום ולייצב את מערכת המכירות.

אנחנו נכנסים אל השלב השני והוא להבין שהתנועה היא רק תנועה (וזאת מטרת הפרסום). מה שהופך את התנועה למכירה הוא לא אחר מהמתחם עצמו. 

בעולם הפיזי המתחם הוא החנות עצמה (רצפת המכר).

בעולם של שירותים המתחם יכול להיות המשרד או בית הקפה שבו אנחנו סוגרים עסקאות.

בעולם הדיגיטל, המתחם הוא אתר האינטרנט "חנות מקוונת" e-commerce או מכירת שירותים דרך האתר להשארת לידים.

גם כאן, בדיוק כמו בפעילות השיווק והפרסום מהסעיף הקודם, מתחם חייב ניהול. אתם חייבים להגדיר אחראי בעסק על הפעלת המתחם. שוב, הכוונה למתחם הפיזי והדיגיטלי same – same. גם אם תחליטו, מסיבות שונות, שאתם אחראים על המתחם, יש כאן אחריות ואתם כבעלים חייבים להבין אותה. 

נתמקד לרגע באתר האינטרנט.

יכול להיות שאתם מנהלים את אתר האינטרנט ואת העדכונים השוטפים בו, או שאתם עובדים עם אדם או חברת אאוטסורסינג שמנהלת לכם אותו. בתקופה הזו, אם לא תצליחו לחלץ מספר פרמטרים מהפעילות הזו, הדבר יכול לגרור את העסק לסיכון ממשי. לדוגמא, מנכ"ל בחברה גדולה בונה צוותי יעודיים לשמירה על 3 הפרמטרים הבאים, הרבה לפני שהוא מקציב הון המופנה לפרסום.:

א. בניית יעדי יחס המרה במתחם ויכולות מדידת רצפת המכר

אם זה מתחם חדש, כמה אנשים צפוים להיכנס וכמה מתוכם צפויים לבצע רכישה?

אם זה מתחם קיים, נתחו את הנתונים הללו ודאגו לשפרם מחודש לחודש.

מטרת מנהל המתחם בדיגיטל ובחנות הפיזית היא לדאוג לסידור הסחורה, נוחות וחווית הקניה, לבצע בדיקות של מה עובד ומה פחות ולעשות, בעצם הכל, כדי לכבוש את היעדים שהוצבו או את השיאים שהושגו בעבר. 

בדיגיטל, אם אתם מנהלים את האתר ואין לכם שליטה על יחסי המרה, קחו לכם (לפי שעה) איש מקצוע שיבצע את חיבור הכלים האנליטים עד שתקבלו תמונה מלאה. אם הפעילות מתבצעת על ידי פרילנסר בקשו ממנו לספק תשובות, בקשו ממנו לבצע איתכם הערכה מה הצפי, לבנות יעדים על בסיס נתוני הענף ובכל פרק זמן קבוע מראש לעבור איתכם על האסטרטגיה (מומלץ אחת לחודש לפחות).

כמובן שאם אתם מעסיקים עובד שזהו תפקידו, בצעו זאת איתו.

אם לא תצליחו לבנות תהליך עבודה של שיפור יחסי ההמרה מחודש לחודש, זה פשוט מסכן לכם את העסק וכנראה שאין לכם מנהל מתחם.

בעולם הפיזי, השתמשו במצלמות ובנתוני הקופה, חקרו בכל סוף יום את יחסי ההמרה וארגנו את המתחם מבחינת נקיון, סדר, הצגת הסחורה, הצגת מבצעים וקולקציות באופן ברור, אזורי נוחות והמתנה. שימו דגש על השירות, הקשר עם הלקוחות והשארת ביקורת טובה.

ב. יעד: "הגדלת סל הקנייה הממוצע במתחם"

נניח שיש לכם 1,000 כניסות אורגניות למתחם.

מתוך התנועה הזו, 5% מבצעים קניה במתחם, הרי שיש לכם 50 רכישות.  

מהו סל הקניה הממוצע של הקונים במתחם? 

ברור לנו שאם נצליח כל חודש להגדיל את סל הקניה אפילו במספר אחוזים בודדים, נוכל לשנות לחלוטין את ההכנסות שלנו. אז במקום להשקיע באיך לשווק יותר בתקופה הקרובה, תתחילו לחשוב איך למדוד ולנהל עליה עקבית "בסל הקניה הממוצע במתחם."

בואו נעשה חישוב:

1000 גולשים או מהלכים שנכנסו למתחם ומתוכם רכשו 5% יצרו 50 רכישות עם סל ממוצע של 100 ש"ח שהם 5,000 ש"ח.

1,000 גולשים או מהלכים שנכנסו למתחם ומתוכם רכשו 5% יצרו 50 רכישות ב 125 ש"ח הם 6,260 ש"ח. 

רוצים להגדיל את המחזור? זה מה שאתם צריכים לעשות.

מה ניתן לעשות כדי להגדיל את "סל הקניה הממוצע"? 

היכרות טובה עם הקונה, ההעדפות שלו, הגירויים שלו, מוצרים משלימים, חיבור בין מוצרים שונים וחבילות (באנדלים), הצגת מוצרים טובה יותר, עזרה וסיוע באיסוף מוצרים כמו עגלה בסופר במתחם קמעונאי או תסריט מכירה אצל נציגי שירות ועוד.

תהיו יצירתיים! התבוננו בתנועה וצרו רעיונות חדשים. בדרך כלל, זה הפתרון הזול ביותר והאיכותי ביותר להגדלת ההכנסות תוך סיכון נמוך, מה שמאוד מתאים לתקופה הקרובה.

בדיגיטל, אנחנו חייבים לראות את יחסי ההמרה באופן ברור, חד כמו סכין, כדי שנוכל לחשב את סל הקניה הממוצע ולבנות מחודש לחודש יעדים לשיפור. 

בדרך כלל, דרוש איש טכני שיודע לבצע מגוון פעולות ועדכונים באתר כדי להגיע למצב של שיפור (מחודש לחודש) כגון: מהירות האתר, חווית משתמש ומסע קניה, הצגת מוצרים ומבצעים באופן ברור, הצגת מוצרים משלימים, אפשרויות סליקה, תקנון ברור שעומד עם תנאי השוק, צילום, תוכן ועוד מספר רב של פעולות. 

הדגש כאן הוא לבצע זאת כל הזמן (בדיוק כמו בעולם הפיזי בניהול חנות) ולא רק כאשר בונים את האתר.

המורכבות היחסית הזו גורמת לעסקים קטנים חוסר יכולות לטיפול יום יומי במרכיבים הללו, ורבים מפעילים אתרים שפשוט לא מחזירים את עצמם. בכל זאת, נסו להשתמש במשאבים הקיימים, ואם החלטתם שאתם נמצאים ופועלים בזירה הדיגיטלית, אתם חייבים לפעול ולנהל זאת עם יעדים ברורים, למדוד תוצאות ולנצח בכל חודש את סל הקניה של החודש שעבר. 

בעולם הפיזי, השתמשו במצלמות ובנתוני הקופה. חקרו את יחסי ההמרה, ארגנו את המתחם, הניקיון והסדר, תדאגו לאופן נכון של הצגת הסחורה, שילוט, הצגת מבצעים וקולקציות באופן ברור, אזורי נוחות והמתנה, שימו דגש על השירות, והקשר עם לקוחות והשארת ביקורת טובה. גם כאן המטרה היא לנצח את תוצאות החודש שעבר.

ג. יעד: "רמת החזרתיות של הלקוח לקניה חוזרת"

אם לקוח קונה אצלכם פעם אחת בלבד במחזור חייו אפשר לקרוא לכם מותג? 

טוב אז אולי זה עובד ככה בענפים מאוד ספציפיים כמו נדל"ן. ברור לנו שכל המטרה של מותג הוא ליצור נאמנות לקניה חוזרת על ידי הצרכן עצמו ועידוד הצרכן להפצת ערכי המותג במעגלים החברתיים הקרובים שלו. כן, כל כך פשוט. לדוגמא, כל מנכ"ל בחברה גדולה בודק את מדד (LTV (Lifetime Value שווי הכנסות לקוח בתקופה, או מדד החזרתיות retention rate, שמעתם על זה? אם כן, חשוב שתתחילו לחשוב במונחי חזרתיות הקניה.

הגדירו תפקיד חדש אצלכם בעסק: "מנהל חזרתיות". מטרתו של מנהל החזרתיות היא לדאוג לתוכניות נאמנות וחזרתיות לעידוד רכישות חוזרות, בעזרת כלים כמו: מועדון לקוחות, שירותים משלימים, הצעות ערך במועדים הרלוונטים, ביצוע מפגשים ואירועים ועוד.

בדרך כלל הכלים הפשוטים שעומדים לרשותינו הם עולם הדיוור ועולם המסרים. אך מנהל טוב חושב מחוץ לקופסא ונמדד כיצד, מחודש לחודש, הוא משפר את יחס החזרתיות של קהל הלקוחות לעסק.

בדיגיטל,  אחרי שהבנו את סל הקניה הממוצע באופן ברור, נוכל לגשת ולנתח כמה פעמים בחודש / בשנה / או בכל זמן אחר שרלוונטי לעסק, מתבצעת קניה חוזרת על ידי אותו משתמש / קונה. 

שימוש של אוטומציה ודיוור ללקוחות באירועים רלוונטים, הודעות ומסרים עם הנחות ללקוחות, שימוש נכון ברי-מרקטינג, אזור אישי, הנחות ללקוחות קבועים (ואלו רק חלק מהפעולות שניתן ליישם) עושה פלאים. גם כאן, בדרך כלל, כדי לשפר את יחסי החזרתיות באתר צריך איש טכני, וגם כאן זאת הסיבה שרוב אתרי האינטרנט של העסקים הקטנים פשוט לא מחזירים את עצמם. בכל זאת, אם החלטתם להיכנס לעולם הדיגיטל, נסו להשתמש במשאבים הקיימים כדי לבנות יעדים, למדוד תוצאות ולנצח בכל חודש את מדד החזרתיות.

בעולם הפיזי, גם כאן, השתמשו במצלמות ובנתוני הקופה. חקרו את הנושא וארגנו תוכנית עבודה יישומית בכדי שבכל חודש תוכלו לנצח את התוצאות של החודש שעבר בכל הקשור למדד החזרתיות ברצפת המכר.

4. הסרת ההוצאות  – לפעמים הכוונה גם לפיטורין

בפרק הקודם (LINK) הצגנו את המציאות העסקית כיום והיא שונה כמעט בכל אספקט מתקופת המגפה החל מ סוף 2019. זאת הייתה תקופה לא מייצגת. זאת אומרת, לא מדויקת סטטיסטית לאיך באמת השוק עובד ומגיב. 

לדוגמא, בתקופת הקורונה, אתרי מכירות אינטרנטיות של עסקים קטנים בענפים כגון אופנה, עיצוב הבית, קורסים ולימודים, אלקטרוניקה, שירותים דיגיטליים ותוכנות דיגיטליות, עלו בין 50% ל ,500%.

יש ענפים שחוו את ההפך המוחלט.

לדוגמא, תחום האירועים, תיירות והתרבות שחוו ירידה שבין 30% ועד לעצירה מוחלטת של הפעילות העסקית וההכנסות. 

הענפים שחוו צמיחה, הם בדרך כלל עסקים שתיחזקו אתרים בדיוק כמו שהצגנו כאן ושמרו על כל הדגשים שדיברנו עליהם. בעזרת ניהול מתחם נכון, הם הצליחו והכניסו הרבה מאוד כסף מול כאלו שהיו להם "אתרי דומיין מכירות" (אתר מכירות אינטרנטי לא מתוחזק כראוי שלא מסוגל לייצר תזרים יציב וחזק כיחידת רווח והפסד). 

כמובן שיש עסקים שיש להם תמהיל משולב של חנות פיזית שהיתה סגורה בזמן הסגרים ואתר האינטרנט היה הדרך לייצר אלטרנטיבה ליחידת רווח והפסד. המקרה זה, רמת הפגיעה הייתה תלויה בתמהיל של יכולות המתחם.

לאיפה אנחנו חותרים? חשוב שתבינו: זהו, הגל הזה חלף. המרוויחים הרוויחו והמפסידים הפסידו. עכשיו צריך להתארגן לתקופה הקרובה. לדוגמא, כל מנכ"ל בחברה גדולה יודע שהדרך לשמור על רווחיות לבעלי המניות כשאין שליטה על יצירת מנועי צמיחה חדשים או שמצב השוק לא מאפשר זאת, היא צמצום והתייעלות. 

אתם חייבים להגיב מהר. אחד הגורמים לעיכובים בעולם של צמצום והתייעלות, הוא קושי אמוציונלי אישי שלנו: איך אנחנו תופסים את עצמנו בהקשר הזה ואיך הלקוחות או החברה תפרש את המצב. צאו לבדיקה קצרה וקבלו החלטות עסקיות נקיות בהסתכלות עסקית, זה חשוב יותר מתמיד.

א. לבדוק את התקבולים וההוצאות על הפרסום והשכר ב 3 שנים האחרונות

כמעט כולנו מרגישים עכשיו ירידה במכירות. גשו ושלפו את כל נתוני המכירות ב 3 השנים האחרונות ותבינו את משמעות הירידה הזו באחוזים בהתפלגות והפרדה חודשית. 

זה לא עוד "יום עסל יום בסל" או סוגים שונים של תירוצים. אם תמונת המצב מצביעה לכם על שינוי מגמה, תפעלו!

ב. אותם משאבים עם פחות תקבולים

אתם חייבים להבין שאם אתם מעסיקים את אותו כח אדם, עם אותם תוכנות ו\או כלים לוגיסטיים ומערכתיים, עם אותם אנשי שיווק חיצוניים ו/ או יועצים, ועוד כל מיני הוצאות הקשורות לפיק המכירות שעבר והיה איתנו ב 3 השנים האחרונות, אתם חייבים לשנות את המצב. הפיק עזב, ויש לבצע התאמה (הזמן רץ במהירות, חודש רודף חודש וההוצאות בהתאם).

יש לקצץ מיד בכל מה שנחשב לבזבוז. אם אתם מאותם עסקים שיש להם יותר אורך נשימה תזרימי (משאבים כספיים פנויים), תוכלו אולי למנוע מצב של קיצוץ. אך חשבו טוב טוב אם זה כדאי עסקית. זו תקופה קריטית וחשוב לבצע חשיבה בנושא. דוגמא טובה לכך היא שניתן לראות מותגים גדולים בארץ ובעולם שהתחילו לבצע התאמות של כח אדם בגלי הפיטורין שהתחיל לפני חצי שנה. זאת ההכנה של המנכל"ים לשמירה על רווחיות או צמצום הפסדים בתקופה של הקטנת הביקושים. חשוב ליישם זאת גם (ובטח) בעסק הקטן.

לסיכום:

מרבית העסקים הקטנים לא פועלים לפי הצ'ק ליסט שציינו כאן. אנחנו מאמינים שזהו חלק בלתי נפרד מתקרת הזכוכית שנוצרת לעסק הקטן עקב הקושי לבצע מחקר ואנליזה ענפית, הקושי ליצור אסטרטגיה ותגובה טקטקית, הקושי לתפקד בריבוי זירות ופלטפורמות שיווקיות ותקשורתיות ובהפעלת מתחמים.

———————

אנחנו בסיילוגרף יוצרים את המציאות הזו לעסקים וכל מטרתנו היא לעזור למייסד/מנכ"ל/בעלים לשבור את תקרת הזכוכית בעלויות המתאימות לעסק הקטן.

אז מה למדנו כאן?

אנחנו נמצאים בתקופת פוסט קורונה המאופיינת בירידת ביקושים.

כדי להצליח לשרוד, אנחנו חייבים להפסיק לתלות תקווה בשיווק, ולשנות את ההסתכלות פנימה

לדעת להפעיל את היחידות העסקיות שלנו טוב, להבין אותן, למדוד אותן ולדאוג לשפרן.

אם אנחנו פועלים עם עובדים ו/או שירותי אאוטסורסינג, יש לדייק אותם על בסיס הצ'ק ליסט שהובא כאן כדי שנוכל לשלוט בנעשה.

וכמובן, אנחנו כבר לא בפיק המכירות של השנים האחרונות (לפחות למי שחווה אותו בתקופת הקורונה), אז חשוב לעשות אדפטציות ארגוניות לתקופה של ירידה בביקושים.

מה שברור הוא, שמי שיצליח ליישם את הצ'ק ליסט שפרקנו כאן, יכנס לשנת 2024 עם יכולות חדשות שצפויות להטיב מאוד עם מצבו העסקי !

קדימה, לעבודה!

שלכם,

שגיב גורביץ'

אסטרטג ראשי – סיילוגרף בע"מ